פרשת וארא: שם הוי-ה לעומת שם ש-ד-י

שם הוי-ה לעומת שם ש-ד-י

"וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל ש-די ושמי ה' לא נודעתי להם... לכן אמר לבני ישראל אני ה'... וידעתם כי אני ה' אלקיכם... אני ה'" (ו,ב-ח).

בהסבר הפסוק הראשון נאמרו מספר פרושים [עיין רש"י]. במאמר זה אכתוב רק פרוש אחד אשר מוסכם על מספר פרשנים, ואשר עוסק בהבדל בין התגלות הקב"ה בשמו ש-די ואלקים, ובין התגלותו בשם אות יוד, אות הא, אות ואו, אות הא [הוי'ה].

לפי פרושם, כוונת דברי הקב"ה כך היא: כאשר בני ישראל הפכו לעם ובראשם

מרע"ה, חל שינוי בסוג התגלותו של הקב"ה ובדרך הנהגתו את נבחריו. מעתה ואילך הקב"ה ינהיג את עם ישראל בדרך עליונה שלא הנהיג בה את האבות. עיין על כך בספר הכוזרי מאמר ב' לקראת סוף האות ב'.

על ההבדל בין שני השמות כתב הרמב"ן (וכ"כ הראב"ע): "והנה אמר האלקים למשה נראיתי לאבות בכח ידי אשר אני שודד [מלשון ש-די] בו המזלות ועוזר לבחירי [ניסים נסתרים], אבל בשמי של יוד קא אשר בו נהיה כל הווה לא נודעתי להם לברוא להם חדשות בשנוי התולדות, ולכן אמור לבני ישראל אני ה' ותודיע להם פעם אחרת השם הגדול, כי בו אני עושה עמהם להפליא וידעו כי אני ה' עושה כל".

מעין זה כתב ה"ספורנו", וזו לשונו "בא-ל ש-די המורה שהמצאתי את המציאות כולה". כלומר, שם שד-י מבטא התגלות הקב"ה בבריאת העולם ובבריאת החוקים של הטבע והמציאות כולה, וניסים נסתרים שבתוך סדרי הטבע. נלע"ד בעזה"י שהספורנו מפרש את המילה ש-די כמו רש"י: "אני הוא שיש די באלקותי לכל בריה", דהיינו שם המתאר התגלות מצומצמת [די=מספיק, הגבלה] בתוך גבולות וחוקים כמו בבריאת העולם, ולא כמו הרמב"ן והראב"ע שמפרשים מלשון שודד, דהיינו שם המתאר את הניסים הנסתרים שעדיין בתוך חוקי הטבע ומגבלותיו, שבהם הקב"ה מנצח [שודד] את המזלות ומשנה אותם לטובת בחיריו.

ממשיך הספורנו: "ושמי ה' לא נודעתי להם - באותו מראה, ולא שניתי בעדם שום טבע מטבעי הבלתי נפסדים ולכן ראוי שאודיע זה לזרעם שלא קבלו זה מאבותם למען הקים אותם לי לעם". כלומר, שם הוי'ה הוא התגלות עליונה של שינוי סדרי בראשית וניסים גלויים. התגלות זו היא ללא הגבולות והחוקים הטבעיים אלא למעלה מהם, וכמו שיטת הרמב"ן.

וכן כתוב בספר ה"כוזרי" (מאמר שני סעיף ג') - "ויתכן כי לזה נתכוין האלוק[ים] באמרו "וארא אל אברהם וגו' בא-ל ש-די"... לא בדרך הנס, שהוא בריאה אשר ברא האלוק[ים], כבניסים אשר עשה משה לישראל...".

"הספק מצא לו מקום בלבותם"

מדוע הקב"ה משנה את הנהגתו בעולם ומנהיג את בני ישראל בשם הוי'ה, דהיינו, בניסים גלויים של שינוי סדרי הטבע?

וזו לשון ריה"ל בספר ה"כוזרי" – "כל אלה נעשו להם לישראל לא על היותם גדולים מאברהם יצחק ויעקב, כי אם מהיותם קהל רב אשר הספק מצא לו מקום בלבותם. האבות לעומת זה, היו מאמינים באמונה שלמה וברי לבב, עד אשר אילו מצאתם רק רעה כל ימיהם - לא היתה אמונתם באלקים נפגמת, ולא היו נצרכים למופתים" (מאמר ב, סוף אות ג).

כלומר, כיוון שמכאן ואילך ישנו עם שלם ההולך בדרך ה' ומונהג על ידו, ועם שלם באופן טבעי מורכב מצדיקים, בינוניים ורשעים [ר"ת ציבור (בשם האריז"ל)], והספק מצא לו מקום בלב רוב רובו של העם, יש צורך לעשות ניסים גלויים על מנת להחדיר בקרבם את האמונה בגדלותו של ה' וביכולתו לשנות סדרי בראשית ולברוא אותם.

מתן תורה

יתכן טעם נוסף על פי דברי הרמב"ן בהסבירו מדוע מרע"ה שאל את הקב"ה "ואמרו לי מה שמו מה אמר אלהם" (ג,יג). וזו לשונו "והנה אמר: ישאלוני על שליחותי אם היא במידת אל שד-י היא שעמדה לאבות, או במדת רחמים עליונית שתֵעשה בה אותות ומופתים מחודשים ביצירה. וזה בעבור שאמר לו: אנכי אלקי אביך אלקי אברהם, ולא פרש שם משמותיו הקדושים כלל, ושמע משה שהבטיחו על מעמד הר סיני ומתן תורה, והוא היודע כי התורה לא תנתן בשם אל שד-י הנזכר באבת רק בשם הגדול שבו היה העולם, ועל כן שאל מה אמר אליהם".

כלומר, מרע"ה ידע בודאות שמכאן ואילך שם הוי'ה יתגלה בעולם כיון שידע שעתידה תורה להנתן, והיא יכולה להנתן רק בשם הגדול שבו היה העולם.

אולי יתכן שזו אחת הסיבות שמכאן ואילך הקב"ה מתגלה בעולם בשם הוי-ה. כיון שרצה הקב"ה להוריד תורה לעולם ולהנהיג אותו על פיה, לכן יש צורך בגילוי שם הוי-ה.

באור טענת מרע"ה "כי כבד פה וכבד לשון אנכי"

על פי מה שכתבנו עד כה יבוארו מספר פסוקים בפרשת שמות. גם לאחר שמרע"ה מצווה על עשיית האותות טוען הוא טענה נוספת כלפי הקב"ה: "לא איש דברים אנכי... כי כבד פה וכבד לשון אנכי" (ד,י). תגובת הקב"ה: "מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי ה'" (ד,יא).

וזו לשון רש"י "הלא אנכי - ששמי ה' עשיתי כל זאת". מה רש"י רצה להוסיף לנו בבאור הפסוק? תשובה: הקב"ה אמר למרע"ה, כיון שכעת אני מתגלה בשם הויה, דהיינו משנה סדרי בראשית, הלא אני גם יכול לרפא אותך מכבדותך.

ולכאורה קשה, האם מרע"ה לא ידע את כוחו של הקב"ה לשנות סדרי בראשית?! ואם כן, כיצד חשב שהיותו כבד פה וכבד לשון תמנע בעדו מלהיות שליח של הקב"ה לפרעה?

נלע"ד בעזה"י לבאר הדברים על פי טעמו של ריה"ל בספר הכוזרי לגילוי ה' בשם הוי-ה:

מרע"ה חשב לפי טעם זה, שדוקא להמון העם הקב"ה עושה ניסים גלוים בשינוי סדרי בראשית, אבל ליחידים שמאמינים בו באמונה גמורה גם ללא ניסים גלוים, כמו האבות, אין צורך לעשות ניסים כל כך גדולים, ולכן אף על פי שידע מרע"ה שאמנם בידי הקב"ה לרפא אותו מכבדותו אבל מכל מקום הקב"ה לא יעשה זאת לצורך אדם שמאמין בו בלב שלם.

ותשובת הקב"ה היתה, שגם נס זה יהווה הוכחה וחיזוק להמון העם שהקב"ה מתגלה כעת בשם הוי'ה ולכן יש צורך לרפא את מרע"ה. שהרי בני ישראל זוכרים את כבדות הפה והלשון של מרע"ה, ולכן כאשר הם יראו שהוא מדבר בצורה רגילה כלפי פרעה יבינו שנעשה לו נס בשינוי סדרי בראשית.

אמנם יתכן הסבר אחר - מרע"ה חשב שהקב"ה עושה ניסים דוקא לצבור משום זכות הצבור, ולא ליחידים, מפני שאין זכותם גדולה כל כך, כמו שלא עשה לאבות, ולא כמו הסבר הכוזרי, ולכן חשב שהקב"ה לא יעשה לו נס של שינוי הטבע, וכל זה היה בו מפני ענוותנותו.

תשובת הקב"ה היתה, שזכותו של מרע"ה שקולה כנגד כל בני ישראל. או שתשובת הקב"ה היא, שצרכי מרע"ה הם מצורכי הכלל ולכן גם בשבילו יעשו ניסים גלויים. או שתשובת הקב"ה היא, שמטרת הניסים היא כדברי ריה"ל בכוזרי ולכן גם למרע"ה יהיה נס, והוא יהווה הוכחה להמון העם על התגלות הקב"ה בשם הוי'ה.